<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ג ח"ד</h1>
<h2>דף מא.</h2>
מה בין שבועת תורה לשבועה דרבנן דאוריתא שכנגדו נשבע ונוטל אבל בדרבנן לא אם הוא חשוד ואם אינן חשודין ואמר נתבע ישבע ויטול בדרבנן יכול להופכה וישבע ויטול ואם תובע אינו רוצה לישבע פטור נתבע בלא שבועה ואם השבועה שנתחייב בה נתבע מדאוריתא יש מחלוקת אם יכול להופכה בדאוריתא אם לאו ורוב הפוסקים פסקו דלא מהפכין וגם בדאוריתא בעי אנקוטי חפצא ובדרבנן לא וגם בדרבנן אין יורדין לנכסיו אלא מנדים אותו אם הוא תפוס בידו ואינו רוצה לישבע ואחר ל' יום אם לא תבע להתיר נדויו מלקין אותו ומניחין אותו מציעא מסכת כתובות. ופסקו רב האיי ורבינו גרשום בתשובה דמפכינן ורב אלפס ורש"י ובסדר תנאים ואמוראים ור"י ובה"ג והרמב"ם ז"ל דלא מפכינן.
<h2>דף מח:</h2>
אדם שנתחייב שבועה וראה שמגלגלין עליו ורצה לשלם תביעה ראשונה כדי שלא יגלגלו עליו או משלם הכל או נשבע על הכל כיצד כגון שתבעו שתי דינרין וחייבו הדיין שבועה והוא רוצה לפרוע הב' דינרין ושלא ישבע ואמר לו תובע לא אפטור אותך בשני דינרין כי יש לי לגלגל על השבוע' עליך תביעו' אחרות שיש לי אצלך או ישלם הכל או נשבע על הכל ודוקא שמתחלה קודם שיאמר הנתבע אפרע לך השני דינרין אמר התובע אני רוצה לגלגל עליך כך וכך אבל אם אמר נתבע תחלה אני רוצה לפרוע השני דינרין ואחר כך אמר תובע אני רוצה לגלגל שוב לא יוכל לגלגל. ואחר שאמר הדיין שיפרע הכל או ישבע על הכל יכול לחזור נתבע מן הב' דינרין שאמר מתחלה שיפרע כי לא אמר שיפרעם אלא אדעת' שלא יגלגלו עליו ומאחר שאינו נפטר משבועתו לגמרי יכול לחזור בו ואפילו יצא מלפני בית דין שבועות כך כתב רב אלפס והביא ראיה מן הירושלמי והרא"ש חולק עליו בענין הירושלמי שפירש דלא מיירי הירוש' כלל בגלגול שבועה ונראה דבזמן הזה אין נפקותא בדין זה דעל כל תביעות יכול לחייבו שבועה דרבנן דעל כל תביעות תיקנוה אם כן לא יפסיד תובע אם לא יגלגל וכן כתב רבינו מאי' בתשוב'.
<h2>דף מט.</h2>
אין מגלגלי' שבועה אלא על טענת בריא שאם מה שמגלגל עליו הוא שמא לנתבע אינו יכול לגלגלו על שבועה אחרת כגון סוטה שמגלגל בעלה עליה שלא זינתה מאיש אחר והיא אומרת ודאי שלא זינת' מאיש אחר אבל אם היתה טענת ספק בזינתה מאיש אחר אין יכול לגלגל עליה השבועה כדי שנאמר בנתבע כי מאחר שאינו יכול לישבע שאומר בספק מה שהוא מגלגל עליו שישלם אין אומרין כי מאחר שהנתבע טוען שמא בזה הגלגל אין מגלגלין עליו כי מה שאמרו שבועה שאינו יכול לישבע משלם כגון שהוא מחוייב שבועה על עיקר טענתו כגון חמשין ידענא ונ' לא ידענא דהודה במקצת חייב שבועה על הכפירה אמר איני יודע משלם כי נתחייב שבועה על עיקר הטענה אבל השבועה הבאה על ידי גלגול ולא על עיקר טענתו לא אלימא כולי האי שנאמר בה אינו יכול לישבע משלם אם טוען נתבע שמא ואפילו שגלגול שבועה מן התורה אבל אם הנתבע טוען בריא כזה שהוא רוצה לגלגל על שבועה אחרת מגלגלין אפי' שתובע טוען שמא שבסוט' הבעל טוען שמא זינתה מאיש אחר במס' מציעא שבועות כך דקדקו התוספות והפסקנים. אין מגלגלין שבועה בדבר שהתובע טוען שמא אלא בדבר שקרוב לאמ' ורגלים לדבר כגון שותפין ואריסין דמורו היתר לעצמן ליהנו' מן הנכסי' מאחר שטורחין בהם וכגון סוטה שמגלגלין עליה שלא זינתה מאיש אחר אף על פי שבגלגול הוא טוען שמא דרגלים לדב' שהרי קנא לה ונסתרה והיא בחזקת זונה אבל בענין אחר שאינו קרוב לאמת ואין רגלים לדבר אין מגלגלין בטענת שמא של התובע ומגלגלין שמא על שמא כגון בשותפין ואריסין כך דקדקו התוס' והפוסקים מציעא שבועות קדושין. מגלגלין שבועת קרקע עם טלטל מציעא שבועות. ב' שיש להם תביעה אצל א' ונשבע לא' פטור מן האחד כי נשבע לא נשבע לק' זה הדין פשוט בכתובו' ושבועות. מגלגלין לכל אפילו שבועה דרבנן ועל אותן שנשבעין בשמא אחר שחלקו או נסתלקו שאין נשבעין אח' כך כגון שותפי' ואריסין וכיוצא בהן אף על פי שאין יכול להשביעו אחר שחלקו או נסתלקו אם נתחייב לו שבועה ממקו' אחר מגלגל עליו הכל וקוד' שחלקו מגלגלין שבועת היסת על שבועת השותפין שבועות חוץ משכיר דאין מגלגלין עליו.
